האם המשפחה שלכם מוכנה למשבר הבא? זו אחת השאלות שעלו בפרק 25 של הפודקאסט נדל"ן והשקעות. נכון, משבר הקורונה עדיין לא הסתיים. עצמאים כשכירים מלקקים עדיין את הפצעים והפגיעה מהמשבר. עסקים רבים מאוד קרסו ונסגרו ומצאו את עצמם מול שוקת שבורה והיעדר כל הכנסה. למרות שבתקשורת טוענים שמצבם של הצעירים הוא הגרוע ביותר, בפועל לצעירים יש הכי הרבה הזדמנויות ואפשרויות להשפיע על העתיד שלהם. המהפכה הדיגיטלית ועליית המודעות באיתור הזדמנויות השקעה, מביא הרבה יותר מבעבר הזדמנות עבור צעירים, שלא יראו רק את הבזבוזים והצרכנות כערך עליון, אלא ישקיעו את הזמן הפנוי שלהם בדאגה לקרנות הפנסיה ובפרט יחשבו כיצד הם מתקדמים בדרך משלימה של השקעות נדל"ן מניבות.
בפרק דיברנו בדיוק על הנקודות הללו, איזה חסכונות כל משפחה צריכה כדי לצלוח את המשבר הבא? אז התחלנו מהחיסכון הבסיסי שצריך להיות כמעט לכל שכיר במשק והוא פנסיה, המשכנו בקרן השתלמות שזו אחת ההטבות הכדי גדולות שיש לשכירים ממקום העבודה. נסביר, קרן השתלמות ניתנת לפדיון פעם ב-6 שנים מבלי לשלם עליה מס רווחי הון. זו הטבת המס הכי טובה שהמדינה מעניקה הן לשכירים והן לעצמאים.
על פי רוב שכירים מפקידים לפי המפתח של 2.5% הפקדות מהשכר ו-5% הפקדות של המעסיק. כך השכירים חוסכים 7.5% מהשכר שלהם בכל חודש בחודשו, בנוסף לכל ההפקדות לפנסיה שמהוות 18% מהשכר בחלוקה של 12.25% מעסיק ו-5.75% עובד. כך שעובד שיש לו קרן השתלמות חוסך בכל חודש 25.5% מהשכר שלו. לכאורה מדובר בחיסכון חודשי שנשמע גבוה מאוד לגיל פרישה. בפועל רוב השכירים והעצמאים לא חוסכים את הסכום הזה בפועל.
מדוע רוב השכירים ובטח שלא העצמאים לא חוסכים מספיק לפנסיה?
נתחיל מהבעיה שהעלינו בפרק והיא שבמקרים רבים ואפילו במגזר הציבורי, השכר ממנו מתבצעות ההפרשות הפנסיוניות הוא במקרים רבים שכר הבסיס ולא השכר ברוטו. עד כמה זה משמעותי? נניח ששכר הבסיס הינו 6,000 ועליו ישנן כל מיני הטבות כמו אחזקת רכב, נסיעות, בונוסים, גמולי השתלמות ותוספות שמביאות אותו לשכר ברוטו של 12,000 שקל. אם מפרישים לנו את ההפרשות הפנסיוניות לפי שכר של 6,000 שקל שהוא שכר הבסיס ולא לפי שכר של 12,000 אנחנו כבר בבעיה.
מדוע אנחנו בבעיה? כי השכר הקובע שממנו אנחנו מפרישים לפנסיה נמוך ב-50% מהשכר שאנחנו מקבלים בפועל ואז יש פער גדול בין השכר שלנו בפועל, לשכר שממנו אנחנו חוסכים. ההשלכות הם שלא נצליח לחסוך מספיק כסף לפרישה בהשוואה לרמת החיים הקיימת שלנו.
מה הפתרון לחיסון המשפחה בטווח הארוך?
אנחנו לא יכולים לסמוך ב-100% על גובה קצבת הפנסיה שתהיה לנו ביום הפרישה ולכן עלינו לדאוג לעצמנו. זה המסר העיקרי שאנחנו מעבירים בפרק. בין האפשרויות אפשר למנות בנייה של תיק נכסים של ממש שכולל דירות להשקעה בישראל ובארה"ב.
אחד היתרונות למי שאין ברשותו דירה ראשונה ומעוניין לייצר מהנדל"ן הכנסה פסיבית, הוא שכפי שהזכרנו בפרק 21 כי כל אזרח ישראלי שעובד, יכול לקנות נכס להשקעה בפריפריה כשהוא פטור ממס רווחי הון ומס משכר דירה עד גובה הפטור. עם זאת נזכיר שהפטורים ממס כפופים לבדיקות שונות מול יועצי מס ורשות המסים ואין לקחת אותן כעובדה מוגמרת.
איך משלבים השקעות נדל"ן ביחד עם חסכונות פנסיוניים כדי לקבל חיסון כלכלי משפחתי?
אחד הכללים הראשונים הוא לא לחיות על הקצה. הדוגמה הקלאסית לכך היא לא להתפתות לפדות קרנות השתלמות כלל. כלומר במקום הגישה שמסתכלת על קרנות השתלמות כאמצעי למימון של כלי רכב חדשים למשפחה, או לחופשות יקרות, שיפוץ לדירה ועוד. זוהי תרבות צריכה לא נכונה. יש לראות בקרנות ההשתלמות כקרנות לשעת חירום ולא כקרנות לבזבוזים. יתרה מכך, בפרק אנחנו מביאים כדוגמה סטודנטית בקורס של יריב פז שעשתה שימוש בכספים שחסכה בקרנות ההשתלמות שלה לצורך השקעות נדל"ן בארצות הברית.
אז אחת מהמסקנות שעולות הן שאפשר לנצל את החסכונות שלנו למשל בקרנות השתלמות, כדי לקחת כנגדן הלוואות מקרן ההשתלמות במחירים זולים מאוד של פריים פלוס חצי ולעתים גם בריבית של פריים מינוס חצי, כדי להשקיע אותם בהשקעות נדל"ן שיניבו תשואה שוטפת מדמי שכירות וכך אנחנו ממשיכים ליהנות מהתשואה של קרן ההשתלמות ומחזירים את ההלוואה בגין קרן ההשתלמות דרך הבית שרכשנו ומספק לנו תשואה שוטפת משכירות.
