בשנת 2007 התחיל משבר הסאב פריים (Subprime) בארה"ב, משבר שהגדירו אותנו כלכלנים, מומחים כמשבר הכלכלי הכי חמור מאז השפל הכלכלי הגדול בארה"ב בשנת 1934. בעקבותיו צנחו מחירי הנדל"ן בעשרות אחוזים, וארה"ב נקלעה למשבר הכלכלי הגדול מזה 100 שנה.
רבים מכנים אותו גם משבר 2008, או המשבר הפיננסי הגדול. מדובר בארוע כה מכונן בכלכלה האמריקאית, עד שתוצאותיו נלמדות ונחקרות עד עצם היום הזה גם בשנת 2021 ואילך. בפרספקטיבה לאחור, משבר זה היווה הזדמנות חד פעמית לרכוש נכסי נדל"ן בארצות הברית ובזול.
פז גרופ שהוקמה בשנת 2009 על ידי יריב פז, זיהתה את הירידה החדה במחירי הנדל"ן בארה"ב. באותם ימים, מכרו בנקי המשכנתאות נכסים שעוקלו מלווים שלא הצליחו לעמוד בהחזרים. ההזדמנויות לא הפסיקו להגיע גם בשנים 2010, 2011 ואילך. החל משנת 2012 חזרו מחירי הנדל"ן בארה"ב לעלות ולהתאושש ומי שרכשו נכס באותה התקופה הצליחו להכפיל את שווי השקעתם, לא כולל דמי שכירות.
כיצד התפתח משבר הסאב-פריים? הסיפור האמיתי
כדי להבין בכלל איך התפתח משבר הסאב-פריים, צריכים לחזור בכלל אל שנת 2001. בשנת 2000 התפוצצה בועת מניות הדוט.קום ולאחר מכן, ב-11 בספטמבר 2001, בן לאדן מבצע את הפיגועים בבנייני התאומים.
שני האירועים הללו הטילו מכה קשה על הכלכלה האמריקאית. הפדרל ריזרב, הבנק המרכזי בארה"ב, מחליט להוריד את הריבית בצורה חדה כמעט עד ל-0%. המטרה הייתה לעודד את הצריכה הפרטית ולהוציא את הכלכלה האמריקאית ממשבר.
עם השנים הכלכלה האמריקאית השתפרה, האינפלציה עלתה ולא הייתה ברירה אלא, להעלות בהדרגה את הריבית.
עד כאן הכל טוב. אך הריבית הנמוכה עודדה את האמריקאים בשנים הטובות לרכוש נדל"ן והרבה. הם עשו את זה כשהריבית נמוכה מאוד ונטלו הלוואות שהריבית בהן משתנה (עוד נגיע לזה).
הבנקים שרצו אף הם לנצל את הריבית הנמוכה והיו צמאים לרווחים, התעלמו מסיכונים והחלו להעניק הלוואות ללווי סאב-פריים, ללא כל חשש. מדיניות ניהול הסיכונים הייתה כה רופפת, עד כדי כך שלווי סאב-פריים (SUBPRIME), שהם לווים בדירוג נמוך, קיבלו אפילו הלוואות כשהם מובטלים. הרי זה מצב אבסורדי בכלל בשוק המשכנתאות.
המנגנון שהביא בפועל להתפרצות משבר 2008 ורבים לא מכירים אותו, הוא הלוואות משכנתא בריבית משתנה שנקראות ARMS, כלומר Ajustable Rate Morgages. נגיד הבנק המרכזי לשעבר, אלן גרינספן, היטיב לתאר את השפעתן. כשהריבית החלה לעלות, רבים לא הצליחו לעמוד בתשלומי המשכנתא, היות במשכנתאות בריבית משתנה, עלו מאוד ההחזרים החודשיים.
כיצד איגחו את הלוואות הסאב פריים ואלה הגיעו למאזני הבנקים?
לכאורה, יטענו שאם יש משבר בשוק הדיור האמריקאי ומשבר משכנתאות, זה משהו שניתן לשליטה. אבל לא כך הדבר, אותם בנקים שהיו צמאים לרווחים על חשבון שוק הנדל"ן היו תמיד מוגבלים בהיקפי המשכנתאות שיכלו להעניק. זה קורה בשל הפיקוח הבנקאי שדורש מהבנקים שכל דולר שניתן כהלוואה יהיה דולר שניתן מההון העצמי של הבנק. לא נרחיב כיצד עובד בנק, אבל ברור כי אם בנק היה מעניק הלוואות רק מכספו שלו, הוא לא היה יכול להגדיל פעילות.
אז איך הבנקים יכלו להגדיל את היקפי הלוואות הסאב פריים שהם מעניקים? הם לקחו את אותן ההלוואות ומכרו אותן מחדש בשוקי ההון. סוכנויות דירוג האשראי הצטרפו אל החגיגה והעניקו דירוגים גבוהים לאותן הלוואות ארוזות. בפועל ההלוואות הללו שאוגדו למקבצי הלוואות שמעטים ידעו מה הם מכילים, כללו הרבה מאוד הלוואות שמאוחר יותר התבררו כהלוואות שלא יוחזרו.
הריבית עולה, הלווים לא עומדים בתשלומים, וכדור השלג הופך למשבר ללא שליטה
כאמור הריבית עלתה ולווים רבים שהיו להן הלוואות בריבית משתנה והכנסה נמוכה מאוד (לווי סאבפריים), לא עמדו בתשלומים. אותה אי עמידה בתשלומים התבטאה בהיעדר תשלום לא רק לבנקים שהעניקו אותן, אלא לאותם אנשים שהחזיקו בניירות ערך שאליהם אוגחו אותן הלוואות (MBS).
התוצאה הייתה שהערך של אותן ניירות ערך בשוקי ההון החל לרדת, מאחר ואותן ניירות ערך מתנהגים בדומה לאיגרת חוב. התוצאה הייתה שמחירם ירד והתשואות עליהם ירדו. ניירות ערך אלה מסוג MBS הוחזקו על ידי גופים פיננסים רבים. לעתים הם הוחזקו על ידי הבנקים עצמם בדומה לאיגרות חוב ממשלתיות. כי זו הייתה הגישה לגבי ניירות ערך שזוכים לדירוג אשראי מושלם.
משבר הסאב פריים מחריף: הבנקים רושמים הפסדי עתק ומעקלים בתים רבים
עם חוסר העמידה בהחזרי ההלוואות והירידות החדשות שנרשמו בשוקי ההון, הבנקים רשמו הפסדי עתק על הלוואות שהעניקו וניירות ערך מגובי משכנתאות שהחזיקו. ההפסדים היו כה אדירים עד כדי כך שהיה חשש אמיתי שכל המערכת הפיננסית העולמית תפשוט את הרגל.
במקביל, ממשיכים כל הזמן הבנקים לפנות רוכשי בתים של עומדים בתשלומי המשכנתאות כדי שיוכלו לממש אותם. ברגע שכל הבנקים עשו את התהליך הזה יחד, צנחו מחירי הבתים בכל רחבי ארה"ב. התוצאה הייתה שלא היה ניתן בפועל לממש ולמכור בתים. הבנקים שעמדו במצוקת נזילות לא קיבלו מענה משוק הדיור.
קו פרשת המים: ליהמן ברדרס פושט את הרגל
לפני קריסתו ב-2008, ליהמן ברדרס היה הבנק הרביעי בגודלו בארה"ב. כשאנחנו אומרים בנק גדול בארה"ב זה אומר שהוא היה פי כמה יותר גדול מכל הבנקים בישראל יחד. עיקר העיסוק של ליהמן היה בבנקאות להשקעות וזה היה הגורם שהביא לנפילתו.
במאזני ליהמן ברדרס ערב הקריסה היו ניירות ערך רבים מגובי משכנתאות, כולל נגזרים מורכבים. החשיפה שלו לסיכון שוק הנדל"ן הייתה כה גדולה עד כדי כך שבתוך שבועות ואפילו ימים, נוצרה דינמיקה שגרמה ללקוחותיו ולנושיו להאמין שיש חשש סביר שיפשוט את הרגל.
הממשל האמריקאי והפדרל ריזרב צפו כל העת במתרחש ובפעם הזו קיבלו החלטה שלא להציל את הבנק. אותה החלטה התבררה כאחת האומללות שקיבל הממשל האמריקאי והיא הביא להחרפה משמעותית של המשבר, עד כדי כך שקריסתו העלתה את החשש לקריסת כל המערכת הפיננסית העולמית. אבל זו הייתה גם הקריסה המשמעותית האחרונה של בנק באותם שנים. מלבדו בנקים קטנים מאוד קרסו מאוחר יותר, אבל את המוסדות הפיננסים הגדולים כמו חברת AIG, החליט הממשל האמריקאי להציל.